חדשות

ב- 25 השנים האחרונות גדל נטל הסוכרת על מערכת הבריאות בארץ ב-60%

דו"ח "מרכז טאוב" מדגיש כי נטל מחלת הסוכרת על מערכת הבריאות בארץ גדל בקצב מהיר. לעומת זאת, ניכרת ירידה במספר הלוקים בשבץ, במספר הילודים עם מומים מולדים וחולי לב

29.05.2017, 09:02
ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל עדיין מהנמוכות בעולם המערבי (אילוסטרציה)
עלות הטיפול במערכת הבריאות (אילוסטרציה)

דו"ח "מרכז טאוב" שפורסם אתמול (א') ושבו מוקדש פרק נרחב לתחום הבריאות בישראל, מדגיש כי ב-25 השנים האחרונות, גדל נטל מחלת הסוכרת על מערכת הבריאות בארץ, עקב התרחבותה של בעיה רפואית זו בקצב מהיר. מספר החולים – גדל בפרק הזמן הזה ב-60%. לעומת זאת, ניכרת בישראל ירידה במספר הלוקים בשבץ, במספר הילודים עם מומים מולדים וחולי לב.

על פי הדו"ח נטל התחלואה בישראל הצטמצם בכ-17% לאדם בין 1990 ל-2015, במידה רבה עקב העלייה בתוחלת החיים. הגורמים לנטל התחלואה השתנו רבות בין השנים הללו. לצד נטל התחלואה הגדל בגלל סוכרת – הוא גדל גם בגלל בעיות בראייה ובשמיעה, מיגרנות ואנמיה. לעומת זאת, חל צמצום של 58% בנטל התחלואה המשולב בשל שבץ ומחלות לב. התופעה נצפתה בכל העולם ונובעת הן מטיפולים טובים יותר והן מצמצום גורמי הסיכון למחלות אלו, כמו רמות גבוהות של כולסטרול ויתר לחץ דם.

הדו"ח מצביע על כך שבישראל שיעורי התמותה ממחלות לב ומסרטן ריאות נמוכים בהרבה לעומת מדינות אירופה בשל שיעורי מעשנים נמוכים יותר. לעומת זאת, מצבה חמור בתחום הסוכרת: נטל התחלואה בסוכרת גבוה כמעט ב-90% והשפעתה ניכרת במיוחד בקרב בעלי הכנסה נמוכה. גורמי הסיכון לחולי סוכרת – אי תפקוד כליות לחץ דם גבוה ומדד מסת גוף BMI גבוה – גבוהים גם הם בישראל לעומת 15 המדינות המובילות באיחוד האירופי. גם נטל התחלואה בשל מחלות כליות, אנמיה, מומים מולדים ודיכאון גבוה יותר בישראל מאשר ברוב מדינות אירופה. המצב דומה גם לגבי סרטן השד, אולי בשל קיומו של הגן BRCA המקושר לסיכון גבוה יותר לתחלואה זאת בקרב יהודיות ממוצא אשכנזי. הדו"ח בן 86 העמודים (ערך: אבי וייס) מציין כי על-פי הערכה, ילדים שנולדו בישראל ב-2015 צפויים אמנם לחיות בממוצע 82 שנה, אבל 10 מתוכן - או 13% מסך שנות החיים – יהיו בבריאות לקויה. במדד נטל התחלואה נלקחים בחשבון שנות החיים, ושנות החיים שאובדות עקב מחלות. עם זאת תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי, 80 שנה, היא בין הגבוהות בעולם – וב-7 שנים גבוהה ממה שאפשר היה לצפות על-פי המשתנים השונים וביניהם הכנסה כספית, נכסים פרטיים והשכלה.

על פי הדו"ח השירות בצבא תורם להארכת חיי הגבר הישראלי ב-3.6 שנים תודות להכשרה ופעילות גופנית אינטנסיבית לקראת השירות הצבאי, במהלכו ואחר כך בשירות מילואים פעיל.

מרכז טאוב עוסק במחקרי מדיניות חברתית בישראל ומדי שנה מפרסם דו"ח שהוא "תמונת מצב" ומערכות לעתיד בנושאים שונים. הדו"ח הנוכחי עוסק בין השאר בעוני, במיומנויות מחשב תוך השוואה עם מדינות ה-OECD ; בירידה בילודה במגזר הערבי הנותנת אותותיה במערכת החינוך; בשיעורי ההשכלה הגבוהה בקרב גברים ונשים במגזר החרדי; אבטלה, צמיחת המשק, תעסוקה, יכולת לפתוח עסקים.
הדו"ח גם מצביע על כך ש-45% ממימון הטיפול הסיעודי בישראל נופל על משקי הבית כלומר מדובר במימון פרטי – שיעור גבוה כדי כמעט פי שלושה (16%) לעומת מדינות ה- OECD.

בהקשר לביטוח הרפואי המשלים אומר הדו"ח: "שיעור הישראלים המבוטחים בביטוח משלים של קופות החולים זינק בתקופה קצרה יחסית מ-50 ל-80%. כלומר: רק העניים ביותר אינם מרשים לעצמם את ההוצאה על ביטוח כזה. ביטוח פרטי נפוץ פחות מהביטוח המשלים, אולם עדיין שכיח למדי: יותר מ-40% מהאוכלוסייה מחזיקים בו. אחד החששות המרכזיים בהקשר זה הוא שלפחות בחלק מהמקרים הביטוח המשלים והביטוח הפרטי מהווים כפל ביטוחי, מפני שחברות הביטוח הפרטיות מנצלות את חששותיהם של הלקוחות ומוכרות להם פוליסות הכוללות כיסוי למצבים רפואיים שכבר מכוסים במסגרת הביטוח המשלים".

עורכי הדו"ח הדגישו כי הרשויות לא נערכות להתמודד עם בעיית הזדקנות האוכלוסייה. מספר הקשישים בישראל מעל גיל 70 צפוי להכפיל עצמו מ-610 אלף לכדי 1.24 מיליון ב-20 השנים הבאות, בעוד ששאר האוכלוסייה צפוי לגדול רק ב-31% . חלקם של הקשישים המטופלים בקהילה גדול יותר מחלקם של המטופלים במוסדות סיעודיים.

עוד מצאו מחברי הדו"ח כי משפחה ישראלית ממוצעת הנמנעת על החמישון התחתון תצטרך להוציא 65% מהכנסתה כדי לאכול מזון בריא. בפועל משפחות אלו מוציאות על מזון 42% מהכנסתן. המשמעות: המשפחות העניות אוכלות לא בריא ולכן הן מועדות יותר מאחרות לחלות בסוכרת.

ההוצאה על בריאות גדלה מדי שנה . ב-2015 מצאו עורכי הדו"ח , משק בית הוציא 5.7% מההכנסה הפנויה על בריאות לעומת 3.9% בשנת 1997. החמישון התחתון מוציא על בריאות 481 שקל בחודש – 9.5% מההכנסה הפנויה – לעומת 1446 שקל (4.8%) של החמישון העליון.

בהקשר לביטוח הרפואי המשלים אומר הדו"ח: "שיעור הישראלים המבוטחים בביטוח משלים של קופות החולים זינק בתקופה קצרה יחסית מ-50 ל-80%. כלומר: רק העניים ביותר אינם מרשים לעצמם את ההוצאה על ביטוח כזה. ביטוח פרטי נפוץ פחות מהביטוח המשלים, אולם עדיין שכיח למדי: יותר מ-40% מהאוכלוסייה מחזיקים בו. אחד החששות המרכזיים בהקשר זה הוא שלפחות בחלק מהמקרים הביטוח המשלים והביטוח הפרטי מהווים כפל ביטוחי, מפני שחברות הביטוח הפרטיות מנצלות את חששותיהם של הלקוחות ומוכרות להם פוליסות הכוללות כיסוי למצבים רפואיים שכבר מכוסים במסגרת הביטוח המשלים".
=
הנתונים הזמינים להשוואה בין-לאומית של זמני ההמתנה מוגבלים, מציין הדו"ח, לכן יש להתייחס להשוואה זו בזהירות. מהמידע הזמין עולה שזמני ההמתנה בישראל קצרים יחסית למדינות האחרות ב-OECD .זמן ההמתנה החציוני לניתוח קטרקט ולניתוח החלפת ברך בישראל הוא קצר יותר מבכל המדינות למעט שתיים. החלפת מפרק ירך קצרה יותר רק במדינה אחרת אחת. זמן ההמתנה החציוני לניתוח קטרקט בארץ עומד על 58 ימים. להחלפת ברך 82 יום ולהחלפת מפרק ירך 52 יום.
בפריפריה יש מעט מדי רופאים מדגיש הדו"ח וגם יש מעט מדי מיטות אשפוז ומומחים בתחומי הבריאות השונים - וזמני ההמתנה לתור לטיפול וייעוץ רפואי ארוכים יותר - מאשר במרכז הארץ.

נושאים קשורים:  דו"ח מרכז טאוב,  תחלואה והשמנה,  איכות מערכת הבריאות,  מחלות לב,  שבץ,  עלות שירותים רפואיים
תגובות