מחקר זה בחן האם הפחתת ערכי LDL עם אבולוקומאב ממשיכה לטווח הארוך בקבוצות אוכלוסייה שונות. תוצאים משניים כללו הערכה של תופעות לוואי, נוגדנים נגד תרופות וגורמים התורמים להפסקת השימוש בתרופה.

מחקר זה בוצע בתבנית אקראית פתוחה ב-192 אתרים ב-18 מדינות. 1,324 מתוך 1,666 חולים שהשתתפו במחקר האב חולקו בצורה אקראית ל-1 מתוך חמישה מחקרי פאזה 2 ובחרו להשתתף ב-OSLER-1.י1,255 קיבלו אבולוקומאב במינון אחד או יותר. החל מאוגוסט 2016, 812 מתוך 1,324 (61%) היו עם זמן מעקב של 208 שבועות. המחקר הנוכחי התבצע בין אוקטובר 2011 לאוגוסט 2016.

במהלך השנה הראשונה החולים חולקו בצורה אקראית לקבל אבולוקומאב במינון 420 מ"ג בנוסף לטיפול המקובל (Standard of Care- SOC) או SOC בלבד. לאחר השנה הראשונה כל החולים שהמשיכו להשתתף במחקר קיבלו אבולוקומאב במינון 420 מ"ג בנוסף ל-SOC.

ליפידים, בטיחות וסבילות הוערכו כל 12 שבועות. בוצע שימוש במודל רב משתני מנת לזהות גורמים הקשורים בהפסקת טיפול עם אבולוקומאב.
בנתוני הפתיחה של מחקר האב, הגיל הממוצע של האוכלוסייה היה 57.1 (11.6) שנים כאשר 52.9% מתוכם היו נשים. ערך ה-LDL החציוני היה 133 מ"ג/ד"ל. לאחר 52 שבועות, אבולוקומאב בנוסף ל-SOC נמצא כקשור בהפחתה מובהקת סטטיסטית ב-LDL של כ-61% (רווח בר-סמך 95%, -63%-[-60%]) לעומת 2% (רווח בר-סמך 95%, -5%-[-0.2%]) בלבד בקבוצת ה-SOCי(p<0.001).

לאחר שנתיים, שלוש וארבע שנות מעקב ערכי ה-LDL פחתו ב-59% (רווח בר-סמך 95%, -60%-[-57%]), 59% (רווח בר-סמך 95%, -61%-[-58%]) ו-57% (רווח בר-סמך 95%, -59%-[-55%]) בהתאמה מערכי הבסיס. עבור חולים שקיבלו סטטינים ללא שינוי במשך 208 שבועות הפחתת ה-LDL החציונית שנצפתה הייתה 58%. לא נצפה פיתוח נוגדנים כנגד התרופה. ההיארעות השנתית של סוכרת חדשה הייתה 4% בקבוצת ה-SOC בלבד ובתקנון למשך החשיפה לאבולוקומאב, 2.8% בקבוצת האבולוקומאב בנוסף ל-SOC. שיעור אירועים נוירוקוגניטביים היה 0% בקבוצת ה-SOC ו-0.4% בקבוצת הטיפול המשולב. 79% מהחולים שקיבלו אבולוקומאב התמידו בטיפול עם זמן חשיפה ממוצע של 44 חודשים.

מסקנת החוקרים היא כי במחקר הקליני הארוך ביותר שבוצע עד כה במעכב PCSK9, אבולוקומאב הובילה להפחתה מתמדת בערכי LDL. השיעור השנתי של תופעות לוואי בשימוש בתרופה לא גדל עם חשיפה מתמשכת.

מקור: 

Koren, M.J. et al. (2017) JAMA Cardiology. 2(6), 598.
http://jamanetwork.com/journals/jamacardiology/fullarticle/2611950