מדד הטריגליצרידים-גלוקוז (TyG) נקשר באופן מובהק לתוצאים הקליניים בחולים עם תחלואה קרדיווסקולרית (CAD) וצרברו-וסקולרית (CVD). במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Cardiovascular Diabetology', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את הקשר בין מדד ה-TyG לבין הפרוגנוזה הקלינית של חולים עם סוכרת סוג 2 (T2DM) ושבץ איסכמי חריף (IS).
עוד בעניין דומה
במסגרת ה-China National Stroke Registry IIי(CNSRII) נכללו 19,604 חולים עם IS חריף, כאשר אנליזת החתך כללה 3,359 מתוכם, שהוגדרו כחולי T2DM. מדד ה-TyG (מחושב על ידי ln [טריגליצרידים בצום (מיליגרם/דציליטר) × גלוקוז בצום (מיליגרם/דציליטר)/2]) פוצל לארבעה רביעונים. התוצאים כללו IS חוזר, תמותה מכל סיבה ותוצא גרוע לאחר שנה. החוקרים השתמשו באנליזת רגרסיית סיכונים פרופורציונליים על מנת להעריך את הקשר בין מדד ה-TyG לבין תוצאים שליליים צרברו-וסקולריים.
במהלך תקופת מעקב של שנה, IS חוזר, תמותה מכל סיבה ותוצא גרוע אירעו בקרב 305 (9.08%), 229 (6.82%) ו-443 (47.9%) מקרים, בהתאמה. אנליזות הסיכונים הפרופורציונליים של קוקס עם משתנים מרובים הראו כי הסיכון להיארעות של התוצאים הראשוניים נקשרה עם רביעון גבוה יותר של ה-TyG. לאחר תקנון למשתנים מתערבים (confounding factors) נמצא כי במהלך תקופת מעקב של שנה, חולים עם מדד TyG גבוה יותר נקשרו עם הישנות של IS (יחס סיכונים מתוקנן, 1.41; רווח בר-סמך של 95%, 0.97-2.03; P = 0.048) ועם תמותה מכל סיבה (יחס סיכונים מתוקנן, 1.70; רווח בר-סמך של 95%, 1.062-2.74; P = 0.028), בהשוואה לאלו ברביעון הראשון. בנוסף, באנליזה של תתי-קבוצות נצפו אינטראקציות בין מדד ה- TyG לבין גיל (≥ 65), נשים, תרופות ליתר לחץ דם, תרופות נוגדות קרישה, סטטינים, ותרופות לטיפול בסוכרת. מטופלים ללא טיפול נוגד קרישה נמצאו בסיכון מוגבר באופן מובהק להישנות של IS, לתמותה מכל סיבה, ולתוצאים גרועים (P = 0.003, P=0.006 ו-P = 0.001, בהתאמה).
לסיכום, בקרב חולי סוכרת סוג 2 עם IS חריף, מדד ה-TyG נקשר בחוזקה עם הסיכון להישנות ה-IS ולתמותה מכל סיבה. ממצאי החוקרים מעידים על כך שמדד TyG עשוי להיות מנבא פוטנציאלי לתוצאים קליניים בקרב חולי סוכרת סוג 2 עם IS חריף.
מקור: