סוכרת מצמצמת את הסיבולת לפעילות גופנית בחולי אי ספיקת לב

סוכרת סוג 2 (T2DM) היא מחלה שנצפית לעתים קרובות בחולי אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HFpEF). אף על פי שבחולים אלו שכיח למצוא ירידה ביכולת הפעילות הגופנית האובייקטיבית, אשר מיוצגת על ידי ה- peak oxygen uptake (peakVO2), הסיבולת לפעילות גופנית והגורמים המנבאים לה בחולי HFpEF עם T2DM עדיין אינם ברורים דיים.

במחקר מקרה-ביקורת שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Cardiovascular Diabetology', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את הקשר בין הסיבולת לפעילות גופנית ואינדיקטורים המודינמיים לבין תחלואה נלווית של T2DM בחולי HFpEF בגילאי 65-80 שנים.

במסגרת המחקר נאספו 99 חולים יציבים עם HFpEF שאינם מאושפזים, וכן 50 ביקורות תואמי גיל ומין. חולי ה-HFpEF סווגו כ-HFpEF עם T2DM (n = 51, גיל חציוני, 76 שנים) או כחולים ללא T2DM (n = 48, גיל חציוני, 76 שנים). ה-peakVO2 וה-ventilatory equivalent versus carbon dioxide output slope (VE vs VCO2 slope) נמדדו באמצעות מבחן מאמץ לב-ריאה. קצב הלב המקסימלי (peak heart rate) וה- peak stroke volume indexי(SI) נמדדו באמצעות impedance cardiography, וה-estimated arteriovenous oxygen difference (peak a-vO2 diff) חושב באמצעות משוואת פיק (Fick's equation).

הנתונים שהתקבלו הושוו בין שלושת הקבוצות תוך שימוש באנליזה של שונות משותפת (covariance) לצורך תיקנון לטיפול עם חוסמי β, נוכחות או היעדר של סרקופניה, ורמות ההמוגלובין, וזאת על מנת לקבוע את ההשפעה של T2DM על הסיבולת לפעילות הגופנית וההמודינמיקה בחולים עם HFpEF.

מתוצאות המחקר עולה כי בחולי HFpEF עם T2DM, ובהשוואה ל-HFpEF ללא T2DM ונבדקי הביקורת, נמצא כי השכיחות של סרקופניה, chronotropic incompetence ואנמיה היו גבוהות יותר באופן מובהק (p < 0.001). ה-peakVO2 (ביקורות 23.5 לעומת ללא T2DM 15.1 לעומת עם T2DM 11.6 מיליליטרים/דקה/קילוגרם), ה-peak HR (ביקורות, 164; לעומת חולים ללא T2DM,י132; לעומת חולים עם T2DM,י120 פעימות לדקה), ה-peak a-vO2 (ביקורות, 13.1; לעומת חולים ללא T2DM,י10.6; לעומת חולים עם T2DM,י8.9 מיליליטר/100 מיליליטר) ושיפוע ה-VE לעומת ה-VCO2 (ביקורות, 33.2; לעומת חולים ללא T2DM,י35.0; לעומת חולי T2DM,י38.2) היו גרועים יותר באופן מובהק בקרב חולי HFpEF עם T2DM (חציון, p < 0.001). בנוסף, לא נמצא הפרש מובהק ב-peak SI בין שלושת הקבוצות.

לסיכום, ממצאי החוקרים מצביעים על כך שתחלואה נלווית עם T2DM בחולי HFpEF עשוי להקטין את הסיבולת לביצוע פעילות גופנית, את התגובתיות של קצב הלב, את ה-peripheral oxygen extraction, ואת יעילות האוורור. החוקרים מציינים כי תוצאותיהם עשויות לסייע בזיהוי פנוטיפים קרדיווסקולריים של HFpEF עם תחלואה של T2DM, וכן לצורך זיהוי יעדי התערבות לשיפור אי-הסבילות לפעילות גופנית בחולים אלו.

מקור:

Sugita, Y., Ito, K., Yoshioka, Y. et al. Association of complication of type 2 diabetes mellitus with hemodynamics and exercise capacity in patients with heart failure with preserved ejection fraction: a case–control study in individuals aged 65–80 years. Cardiovasc Diabetol 22, 97 (2023). https://doi.org/10.1186/s12933-023-01835-2