עד 20% מהחולים עם טרשת נפוצה (MS) חווים הופעה של המחלה לפני גיל 18. הוצע כי אנשים עם טרשת נפוצה שהופיעה בגילאי הילדות (POMS) מוגנים מפני מוגבלות פיזית בגלל יכולת תיקון גדולה יותר. החוקרים ביקשו להעריך את ה-PIRA (התקדמות ללא תלות בתהליך ההישנות) והחמרה הקשורה לחזרה (RAW) ב-POMS בהשוואה לטרשת נפוצה טיפוסית של מבוגרים (AOMS) וטרשת נפוצה מאוחרת (LOMS).
עוד בעניין דומה
במחקר הוכללו 16,130 חולים עם טרשת נפוצה (גיל חציוני [IQR] בתחילתו, 28.7 [22.8-36.2 שנים]; 68.3% נשים). בהשוואה ל-AOMS ו-LOMS, לחולים עם POMS הייתה פחות מוגבלות, הציגו מחלה פעילה יותר ונחשפו לטיפול משנה מחלה (DMT) לתקופה ארוכה יותר. PIRA ראשון שאושר במשך 48 שבועות התרחש ב-7,176 חולים (44.5%): 558 חולים POMSי(40.4%), 6,258 חולים עם AOMSי(44.3%) ו-360 חולים עם LOMSי(56.8%) (P < .001). גורמים הקשורים ל-PIRA היו גיל מבוגר יותר בתחילת הופעה המחלה (יחס הסיכונים של AOMS לעומת POMSי= 0.42; רווח בר סמך 95%, 1.30-1.55; יחס הסיכונים של LOMS לעומת POMSי= 2.98; רווח בר סמך 95%, 2.60-3.41; p<0.001), משך מחלה ארוך יותר (יחס סיכונים = 1.04; רווח בר סמך 95%, 1.04-1.05; p<0.001), וחשיפת DMT קצרה יותר (יחס סיכונים = 0.69; רווח בר סמך 95%, 0.64-0.74; p<0.001). השכיחות של PIRA הייתה 1.3% בגיל 20, אך היא עלתה בערך פי 7 בין גילאי 21-30 (9.0%) וכמעט הוכפלה עבור כל עשור בין הגילאים 40-70 (21.6% בגיל 40, 39.0% בגיל 50, 61.0% בגיל 60 ו-78.7% בגיל 70). השכיחות המצטברת של אירועי RAW עקבה אחר מגמה דומה בין גילאי 20-60 (0.5% בגיל 20, 3.5% בגיל 30, 7.8% בגיל 40, 14.4% בגיל 50 ו-24.1% בגיל 60); לא נמצאה עלייה נוספת לאחר גיל 70 (27.7%). התחלה מאוחרת של DMT הייתה קשורה בסיכון גבוה יותר ל-PIRA (יחס הסיכונים = 1.16; רווח בר סמך 95%, 1.0-1.34; p=0.04) ו-RAW (יחס הסיכונים = 1.75; רווח בר סמך 95%, 1.28-2.39; p=0.001).
תוצאות המחקר מחזקות את התועלת להתחלת DMT בחולים עם POMS, שכן הטיפול היה קשור בהופעה מופחתת של PIRA ו-RAW גם יחד ללא קשר לגיל הופעת המחלה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
